׳כשהראייה מתרחבת המילים מצטמצמות׳

מיסטיקה מוסלמית בין חוויה, לשון ותרגום

תקציר

בבסיסו של המאמר שלפנינו עומדת רשימת ביקורת על אנתולוגיה חדשה בעברית מן הספרות הסופית )שרה סבירי, הפופים — אנתולוגיה, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2008 (. בשל השאלות המתודולוגיות והמהותיות שהאנתולוגיה הזאת מעוררת, עוסק המאמר גם באופייה של החוויה המיסטית בהיותה התנסות פנימית, אישית, רגשית, ישירה ולא רציונאלית שמתקיים בה טשטוש בין סובייקט לאובייקט. המאמר דן בזיקה בין המיסטיקה לדת הממוסדת, בפרישות כהכנה לחוויה המיסטית, בתחנות )׳מקאמאת׳( ובמצבים )׳אחואל׳( בדרך אל האלוהים ובשימוש בסימבוליקה של אהבה ארצית ומשתאות יין לתיאור ההוויה המיסטית. בדי להנהיר תופעות מיסטיות נעשה שימוש בתפיסות פילוסופיות ופסיכולוגיות על הנפש האנושית, אגב עיסוק בשני מושגי יסוד של אריסטו: ׳כוח׳ ו׳פועל ׳ ובסוגיות הנוגעות למקומה של הלשון בתהליכים ,)potential and actual( הנפשיים הכרוכים בהתנסות המיסטית. המאמר עוסק בתפיסות הרואות שבה נלכד )apparatus( בלשון בית אסורים שהאדם לכוד בתוכו, מערכת מבלי שיהיה מודע לתוצאות )primate( בשוגג לפני אלפי שנים יונק עליון שהוא עלול לעמוד בפניהן. בד בבד המאמר דן גם בנושא השתיקה, היכולה להיות, לכאורה, מפלט מכלא הלשון, וכן בשירה בהיותה מדיום להבעת חוויות מיסטיות, ובשאלות הנוגעות לתרגום שירה מערבית לעברית.