מילנריות והגות דמוקרטית באיראן במאה ה-19
DOI:
https://doi.org/10.64166/3qqsmn52תקציר
מאמר זה בוחן את הקשר שבין צמיחתה של הדת הבהאי אית במחצית השנייה של המאה ה-19 ובין רעיונות רעיונות ליברליים ודמוקרטיים שהיו נפוצים באותה תקופה בקרב חוגים רפורמיסטיים. בהא אללה (1892-1817) מייסד הדת הבהאית, היה לטענת המחבר תומך נלהב של ממשל ייצוגי וששל מלוכה חוקתית, ובכתביו הרבים הפיץ רעיונות אלו בקרב מאמיניו. על סמך עיון מדוקדק בכתביהם השונים של הוגי דעות בהאים מובילים בני התקופה (בעיקר נבחנים כתביו של בהא אללה, אך גם אלו של בנו יורשו עבד אל בהא וכן כתביהם של מספר מחברים נוספים), מגיע קול למסקנה כי התפיסות המילנריות בדבר כינונו של עולם צודק ושוויוני יותר - בהן דגלה הדת הבהאית החדשה - השתלבו היטב בקריאה לדמוקרטיזציה ולליברליזציה של איראן הקג'ארית. יתרה מזאת, הגותו הליברלית-הומניסטית של בהא אללה לא הייתה מנותקת מרעיונותיהם של הוגי דעות רפורמיסטים אחרים במזרח התיכון כדוגמת העוסמאנים הצעירים ומהפכני מרד אל־עראבי במצרים. לאור הראיות המוצגות במאמר סבור המחבר, כי בהא אללה והדת החדשה שייסד ראויים להיחשב על ידי ההיסטוריונים כמי שהשתייכו לחוגים המתקדמים, תומכי הרפורמות, ולא לתומכי המלוכה השמרניים כפי שהמחקר נטה לראותם עד כה.
References
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2002 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
