צְפאקציטוד

היסטוריה וזיכרון קולקטיבי כדרך לבניית התפוצה של יוצאי צפאקץ

תקציר

מאמר זה בוחן את ה"צפאקציטוד": מכלול הקשרים, הרגשות והגעגועים של יהודים, מוסלמים ונוצרים, לחיים בעירם צפאקץ שבתוניסיה בתקופה הקולוניאלית. הצפאקציטוד הוא מכלול הזהויות שנוצרו בעבר וממשיכות לעצב את מחשבתם ואת חייהם של בני העיר שהיגרו ממנה, בדיאספורה שנוצרה בתקופה הפוסט־קולוניאלית. המאמר מרחיב על אודות כמה דמויות מבני ובנות צפאקץ, ובמיוחד על מרסל מחמוד ). רגי, מוסלמי שהתנצר, היה דמות מפתח בגיבוש הקהילה הדיאספוריתRegguiרגי ( , שגיבש סביבוLa Diaspora Sfaxienne את השנתון 1967הצפאקצית, מיום שייסד ב־ את הקהילה. המאמר מציע לראות ברגי "מתווך זהויות", בזכות פעולותיו לשמירת הקשר וחיבור בין הקבוצות השונות שיצאו מצפאקץ. המקרה הנידון במאמר מאפשר לבחון שלבים בבניית דיאספורה: החיים בצפאקץ בתקופה הקולוניאלית; ההגירה לצרפת, לישראל ולמקומות נוספים; הקשר המתמשך עם העיר; בניית אמצעי הקשר בין יוצאי הקהילה בדיאספורה; ותהליכי שימור הקשרים והתכנים של הזיכרון הקולקטיבי. מעבר לכך, המקרה של הצפאקציטוד מיוחד בתחושת הייעוד של חברים בו. תחושה זו משודרת דרך מסר אוניברסלי של אחווה וסובלנות בין בני אדם, המסתמך על ניסיון חייהם בצפאקץ ובדיאספורה הצפאקצית.