גזע ומגדר במשטר הראייה הציוני המוקדם

תקציר

מאמר זה מבקש לשרטט את קווי המתאר של משטר הראייה הציוני בתקופת היישוב מבעד לפרספקטיבה כפולה, מגדרית וגזעית. הניתוח שאציג משלב את גישת ), לימודי תרבות חזותית ולימודי גזע ביקורתיים. עלIntersectionalityהההצטלביות ( יסוד ניתוח זה אני טוענת כי שלוש פרקטיקות קולוניאליות דומיננטיות — בוטניקה, ,)scopic regimeתערוכה וצילום — שימשו את הממסד הציוני, וכוננו משטר ראייה ( שהצפין חלוקת תפקידים מוגזעת, פנים־לאומיות, בין אשכנזים ובין מזרחים. חלוקת תפקידים זו נשענה על דימוי מגדרי מוגזע של נשים מזרחיות. דימוי זה התבסס על ייחוס תכונות נשיות, והוא שימש מודל להגזעת הציבור המזרחי כולו ולהצגתו בעמדה מוחלשת בשיח באמצעות מערך הצמדים הבינארי גברי־נשי, מודרני־מסורתי, הווה ציוני־עבר ילידי ופעולה פוליטית־עמל הישרדותי. כך הייתה המחשה חזותית של תכונות הנחשבות נשיות, רכיב בהגזעה של מזרחים, וכן הייתה לנדבך בהמצאתה של גנאלוגיה לאומית ציונית, שבה סומנה יהדות המזרח כתלותית לעומת הציונית האשכנזית, שהוצגה כישות גברית מגוננת ומצילה.