צלאח אל־דין
מקורות ביניימיים ומיתוסים מודרניים
DOI:
https://doi.org/10.64166/rfcqbp40תקציר
בעקבות ניצחונו על הצלבנים ב־ 1187 הפך צלאח אל־דין לגיבור מיתולוגי נערץ במזרח ובמערב. בזיכרון הקולקטיבי של קבוצות שונות עוצבה זהותו המורכבת — מוסלמי מסור לג'יהאד ולוחם בשלטון קולוניאלי מצד אחד, שליט נדיב, חומל וסובלני מצד שני — והעניקה השראה לאידיאולוגיות מגוונות. מאמר זה סוקר בקצרה את דמותו בספרות הביניימית הלטינית והערבית, ומרחיב בחקר ייצוגה בפולקלור ובהיסטוריוגרפיה הלאומית הפלסטינית, ובהיסטוריוגרפיה ובפובליציסטיקה העברית. צלאח אל־דין הפלסטיני אינו רק משחרר המולדת, אלא גם מייסד של אתרים מקודשים ושל סדרת ), שנועדו כביכול לבלום מסע צלב נוסף. בצדמַוַאסִםעליות לרגל וחגיגות עממיות ( היהודי נמצא כי צלאח אל־דין הוא בן דמותם של שליטי תור הזהב האנדלוסי ואף של כורש, המלך שאפשר את שיבת ציון. בפובליציסטיקה ישראלית דמותו מסמלת הן את האיום הנשקף לישראל ממנהיג כריזמטי שבכוחו לאחד את הערבים, הן תקווה לשיתוף פעולה יהודי־מוסלמי מחודש. טענה מתודולוגית של מאמר זה היא שמחקר מעמיק של מיתוסים היסטוריים מחייב חזרה למקורות הראשוניים המוקדמים, שתאפשר הבחנה בין מיתוס המנציח אירוע היסטורי או דמות היסטורית שנשמרו בזיכרון הקולקטיבי במשך דורות, לבין מיתוס שבונה דמות או אירוע היסטורי ש"נשתלו" בזיכרון הקולקטיבי במקום אלה שנשכחו והושכחו. שתי התופעות דורשות הסבר.
References
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2023 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
