אוריינטליזם, מדעי היהדות והחברה הישראלית, מספר הערות

תקציר

אחת הטענות שהושמעו במסגרת הוויכוח על ספרו של אדוארד סעיד אוריינטליזם הייתה שהמחבר התעלם מהמחקר המזרחני הגרמני. החיבור שלהלן אינו עוסק בטענה זו עצמה, אלא משתמש בוויכוח זה כנקודת מוצא לבירור היבטים שונים של התודעה הישראלית. האוריינטליזם הגרמני אמנם לא היה קשור ישירות לפעילות קולוניאלית, אך הוא הכיל בתוכו את הדיון ביחס בין גרמניה ליהדות ול"שאלת היהודים". השאלה הייתה האם היהודים הם אוריינטלים, ולפיכך זרים לתרבות האירופית, או שמא הם קבוצה דתית שיכולה להשתלב בתרבות זו. הגדרתה הלאומית־מודרנית של הקולקטיביות היהודית התבססה על אימוצה של תפיסה זו ועל קבלתה של הפרדיגמה האוריינטליסטית . המגמה הייתה להגדיר את היהודים כלאום אירופי, תוך כדי הבלטת השוני שבין הישות החדשה לבין המזרח. מגמה זו באה לידי ביטוי הן ביחס כלפי הערבים וכלפי ההיסטוריה של הארץ, וביחס כלפי היהודים ממוצא מזרחי. עם זאת , בספרות האוריינטליסטית ניתן למצוא גם כיוונים חדשים להגדרת המחשבה והזהות היהודית.