לא על הלחם לבדו
מזון, שיח חברתי והמדינה במצרים שבין שתי מלחמות עולם, 1919-1939
DOI:
https://doi.org/10.64166/sdk0q287תקציר
בשנים שבין שתי מלחמות העולם התפתח במצרים שיח חברתי ער על מחויבות המדינה לספק מזון לאזרחיה. את השיח הזה הובילו אינטלקטואלים ובני מעמד הביניים (האפנדיה), והוא שיקף תפיסות חברתיות ומעמדיות, רעיונות כלכליים בנוגע לתפקידה של המדינה בשווקים שונים, ותגליות מדעיות בנושא תזונה וצריכת מזון. המאמר טוען כי התפתחותו של שיח זה בתקופה האמורה קשורה בשינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים ניכרים שעברו על מצרים, ובכללם משבר כלכלי חמור, שינוי במבנה החברה ואכזבה מהמדיניות הליברלית של שנות העשרים. התהליך המרכזי שהמאמר מצביע עליו הוא השינוי בתפיסת מקומה של המדינה בשוק המזון — משחקן שולי ופסיבי, שאמור להתערב רק בעת משבר קיצוני, למסגרת חברתית־לאומית שיש לה מחויבות מוסרית לספק מזון לכלל אזרחיה. באמצעות בחינת עיתונות תקופתית, דו"חות כלכליים ומסמכים מהארכיון הבריטי הלאומי מבקש המאמר להצטרף לקריאה ההיסטוריוגרפית המחודשת, המדגישה את חשיבות התקופה שבין שתי המלחמות בעיצוב דמותה של מדינת הלאום המצרית.
References
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2023 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
