האם תיתכן "דמוקרטיה אתנית"?

יהודים, ערבים והמשטר הישראלי

תקציר

מחברי מאמר זה מותחים ביקורת על מודל "הדמוקרטיה האתנית" שפיתח הסוציולוג הפוליטי סמי סמוחה לסיווג המשטר הקיים בישראל, ולהסבר היחסים השוררים בה בין יהודים לערבים. ברובד הרחב יותר המאמר קורא תיגר על הדרך שבה רוב החוקרים במדעי החברה קיבלו ומקבלים ללא ערעור את סיווגה של ישראל כדמוקרטיה. מחברי המאמר חושפים סדרת בעיות אנליטיות במודל ״הדמוקרטיה האתנית״ המעידות על כך שהמודל - אשר אומץ על ידי חוקרים לא מעטים של החברה הישראלית - לוקה במה שמכונה "מתיחה מושגית" (conceptual stretching) . בין השאר מצביעים המחברים על כך שהמשטר הישראלי מיישם מגוון רחב של חוקים, פרקטיקות ונהלים מדיניים המפרים את עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים: הבדלה חוקית בין אזרחים על בסיס לאומיותם האתנית; חשיפת המיעוט לעריצות הרוב; שמירה על גבולות פוליטיים וטריטוריאליים מטושטשים המערערים את מושג ה״דמוס"; והפליה רחבה של אזרחי ישראל הערבים־פלסטינים. יתרה מזאת, לטענת המחברים מתעלם סמוחה, כמו רוב החוקרים בתחומו, מתהליך הייהוד המובנה לתוך המשטר האתנוקרטי הישראלי. תהליך זה מטה ללא הרף את היחסים הדמוגרפיים, הגיאוגרפיים והפוליטיים בישראל/פלסטין לטובת היהודים. מסקנת המאמר היא שיש להטיל ספק בתקפותו התיאורטית והאמפירית של מודל "הדמוקרטיה האתנית", ושסיווגה הלא־מדויק של ישראל כדמוקרטיה פועל להענקת לגיטמציה למבנה משטרי אתנוקרטי, מפלה וריבודי.