חיי השגרה בלוד
על כוח, זהות ומחאה מרחבית בעיר המעורבת לוד
DOI:
https://doi.org/10.64166/tgwv6e75תקציר
מאמר זה הוא דיון ביקורתי בתהליכי ייצור המרחב העירוני בעיר המעורבת לוד. הטענה המרכזית המועלית בו היא שחי היומיום בלוד, כמו גם בערים מעורבות אחרות בישראל, מתנהלים על בסיס ההדיון האתני של המרחב, שמטרתו שמירת הדומיננטיות הדמוגרפית, התרבותי והתודעתית של קבוצת הרוב היהודית ביחס לקבוצות המיעוט הערבית. טענה זו מדגישה את הפער העצום שבין הבטחתה האוטופית של העיר להיות 'מרחב פתוח' לתושביה לבין ההגיון האתני של המרחב בישראל בכלל ובעיר המעורבת בפרט. התהליכים המעצבים את חיי היומיום במרחב העירוני המעורב נבחנים על פי המודל שנוסח בידי הנרי לפבר. מודל זה מבחין בין שלושה שדות המקיימים והמרחב הנחייה המפורש על ידינו באופן סמלי. המאמר פותח בניתוח הדינמיקה הדמוגרפית בלוד ומשמעותה בהקשר של יצירת התבנית הסגרגטיבית בעיר. בהמשך נבחנים תכני השיח התכנוני, שליווה את התמורות הפיסיות אשר עברו על העיר מאז מלחמת 1948; ולבסוף נידודנים ההיבטים הסמליים של המרחב, כפי שבאו לידי ביטוי בראיונות עומק שנערכו עם תושבים ערבים בלוד.
References
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2003 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
