ארכיאולוגיה לעזרת ההיסטוריה
ארץ ישראל העבאסית על פי הממצא החומרי
DOI:
https://doi.org/10.64166/8a2a3785תקציר
בניגוד לדיסציפלינות מדעיות אחרות, שהיסטוריונים מרבים להיעזר בהן בשנים האחרונות, נותרה הארכיאולוגיה עד עתה בשולי המחקר ההיסטורי. מאמר זה מבקש להציג לפיך, את תרומתה הייחודית והחשבוה של הארכיאולוגיה לחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון הקדום, וזאת באמצעות דיון מחודש בסוגיית ה'שקיעה' של ארץ ישראל בתקופה העבאסית (868-750). המאמר בוחן ממצאים ארכיאולוגיים משלוש ערים מהתקופה הנדונה - רמלה, קיסריה ובית שאן (ביסאן) - ומסכם את המידע הארכיאולוגי ואף את המידע ממקורות טקסטואליים שנאסף אודותיהן. שתי מסקנות עולות ממא ר זה: האחת, אמפירית-היסטורית, הנה שהמרכז העירוני בארץ ישראל המשיך להתקיים בתקופה זו ושלא חלה שקיעה גורפת בכל האזור. בכך המאמר מערער על ההנחה המקובלת עד לא מכבר בדבר שקיעתה של ארץ ישראל בתקופה העבאסית, ומחזק טענות מחקר מהשנים האחרונות. השנייה, המתודולוגית-תאורטית, הנה שהממצא החומרי מסוגל 'לעבות', לבקר ולעתים אף לייצר את הנארטיב ההיסטורי של אתר, אזור או תקופה, ולכן מתפקידו של ההיסטוריון להכיר דיסציפלינה זו ולהשתמש בה.
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2003 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
