מסעי אוכלוסים ממצרים ללבאנט במאות התשע-עשרה והעשרים

תקציר

למאמרנו שלוש מטרות: (א) להתחקות אחר עקבותיהם של מהגרים ממצרים ללבנט (ולפלסטין בפרט) במאתיים השנים האחרונות; (ב) ללמוד על קורותיהם של המהגרים הללו במהלך מסעם ממצרים ללבנט, ולאחר מכן במהלך הגעתם, התיישבותם וקליטתם בארץ; (ג) לנסות להסביר את מיעוטם של המסמכים המתעדים את תופעת ההגירה, ואת נטייתם של תושבי פלסטין להתעלמות שבשתיקה מהופעת המצרים בארצם. מסורות שבעל פה שלוקטו מקרב מהגרים וצאצאי מהגרים, ועדויות כתובות בדבר המרכיב המצרי החדש באוכלוסיית פלסטין, מלמדים כי גל ההגירה היה בעל מימדים משמעותיים.

ממצאינו מאפשרים לנו לייחס את זליגת המהגרים ממצרים לחמישה גורמים: (א) לחצים דמוגרפיים ופוליטיים אשר השפיעו לשלילה על כלכלת הכפרים באגן הנילוס; (ב) הימצאותן בשפע של קרקעות ראויות לעיבוד בלבנט מחד גיסא, והידלדלותו של מעמד הפלאחים מאידך גיסא לאחר שלטון השיח'ים (הבדווים); (ג) גידול בהשקעות זרות בלבנט בכלל ובפלסטין בפרט, וביקוש עולה לעובדים מיומנים וזולים; (ד) האיכות הגבוהה יחסית של העובדים המצרים בשוק העבודה בלבנט; (ה) נכונותם של המשטרים הזרים ששלטו בפלסטין לקבל בברכה את המהגרים המצרים.