יחסו של הפרשן מוחמד בן אחמד אל־קורטוּבי לסוגיית התשּביה (דימוי האל לנבראים) והתארים המגשימים

תקציר

במוקד המאמר עומדת גישתו התאולוגית של המלומד ופרשן הקוראן מוחמד בן אחמד בן אבי בכּר בן פרח אל־אַנְסַׄארִי אַל־חַ'זְרַגִ'י אַל־קוּרְטוּבִּי(מת 1272/671), שנודע בכינויו אבו עבדאללה אל־קורטובי, לסוגיית דימוי האל לנבראים (תַשְבִּיה). בדיקת יחסו התאולוגי של אל־קורטובי לסוגיה זו מבוססת על פרשנותו לפסוקים שיש בהם תיאורים אנתרופומורפיים (מגשימים) בשניים מחיבוריו: 'האוסף המקיף של חוקי הקוראן והמבהיר את החדית'ים ופסוקי הקוראן' (אל־גַ'אמִע לִאַחְכַּאם אל־קוּרְאַאן וַאל־ מוּבִּין לִמַא תַדַׄמַנַה מִן אל־סוּנַה ואַאי אל־פוּרְקַאן) ו'[החיבור] המבריק ביותר בעניין פירוש שמות האל היפים ביותר' (אל־אַסְנַא פִי שַרְח אַסְמַאא אַללה אל־חוּסְנַא). המאמר כולל שני חלקים. החלק הראשון מציג את סוגיית הביטויים המגשימים, וסוקר בקצרה את המחלוקת בין המלומדים בסוגיה זו. הדיון בחלק הזה נשען בעיקר על מחקרים מערביים שעסקו בנושא תוארי האל והפסוקים המגשימים. החלק השני מיוחד לניתוח גישתו התאולוגית של אל־קורטובי על סמך עמדתו בנוגע לגישותיהם של שלושה זרמים תאולוגיים לסוגיית דימוי האל לנבראים: הזרם המסורתי, הזרם המוּעְתַזִלִי והזרם האַשְעַרִי, ועל סמך הפרשנות שהוא מציע לשלושת התארים: ישיבת האל על הכס (אל־אִסְתִוַאא עַלַא אל־עַרְש), יד האל (יַד אללה) ופני האל (וַגְ'ה אללה), כפי שהיא משתקפת בשני החיבורים שלעיל.