אלף לילה ולילה "האמיתיים" של אבו־חנא

שילוב סיפור "האני" בתוך ההיסטוריה במפנה המאה בגליל

תקציר

מאמר זה מנתח את תהליך ייצורו של טקסט אוטוביוגרפי שהמחברת היתה שותפה לכתיבתו במסגרת מחקר שערכה בגליל. באמצעות אבו־חגא, גבר בעל מוניטין מקומיים בשנות השמונים לחייו, הנוהג לספר סיפורים לקהל המקומי, חושף המאמר את הדרכים שבהן ההיסטוריה והאני ההיסטורי נוצרים תוך כדי חיבור האוטוביוגרפיה. המאמר מראה כיצד אבו־חנא תופס את סיפוריו ואת יחסו לקהלו המקומי, וכיצד הוא קושר עצמו לטקסט האוטוביוגרפי הכתוב ולקהל הקוראים הבינלאומי הפוטנציאלי שלו. המאמר מנתח שלוש אסטרטגיות של נרטיב היסטורי המצויות באוטוביוגרפיה במטרה להבין לא רק את הצורות ההיסטוריות שהם מייצגות אלא גם מה ניתן ללמוד עליהן באמצעות בדיקת תהליך ייצורן הלכה למעשה. לבסוף משרטט המאמר דפוס אחד בולט - בתוכן ובצורה - שאבו־חנא חוזר עליו בסיפוריו. לטענת המחברת, משמש דפוס זה, המוגדר כהגיון העימות, את אבו־חנא לפיתוח נרטיב של סוכנות היסטורית "הירואית" כמו גם לפיתוח מאפיינים של מי שאישיותו "גדולה מהחיים", כפי שאכן אבו־חנא מוכר בקרב קהלו המקומי. הנרטיב הזה מעמיד בסימן שאלה את ההגמוניה של נרטיבים המיוצרים על ידי המדינה (במקרה זה השלטון הישראלי או הבריטי) וחושף את כישלונותיה בפני הקהל הבינלאומי.