כיסוי ועיטור פניהן של נשים לפי מקורות מוסלמיים קדומים

תקציר

אביזרים ואמצעים שונים שבהם משתמשים אנשים בכדי להתלבש ולקשט עצמם משקפים נורמות תרבותיות, ערכי מוסר ומבנים משפחתיים בחברה נתונה. חיבור זה בודק את הקודים התרבותיים בלבושן של נשים מוסלמיות, בעבר ובהווה, הנסמכים על המקורות הנורמטיביים הקנוניים - הקוראן והחדית'. המחקר מציג בתחילה אמירות קוראניות הנוגעות לכיסוי ראשיהן ולאיפור פניהן של נשים; הופעתן החיצונית נבדקת בהמשך על רקע המציאות החברתית במאות הראשונות לאסלאם. סביר להניח כי החוקים הקוראניים המחמירים חלו תחילה על נשותיו של הנביא בלבד ורק מאוחר יותר על כלל הנשים המוסלמיות. חוקים אלה סיפקו את הבסיס האידיאולוגי נורמטיבי לדיונים מקיפים ומפורטים יותר שאנו מוצאים בספרות החדית' ובפרשנות הקוראנית אשר, כך אנו מניחים, היו שיקוף של פרקטיקות מקובלות בחברות המוסלמיות הקדומות. היו אלה כמובן גברים, ולא נשים, אשר ניסחו חוקים אלה. ברצונם לרסן את מה שהחשיבו כמיניות בלתי מרוסנת, פעלו הגברים לבסס את מעמדם השליט בתוך המבנה המשפחתי הפטריארכלי פטריליניאלי.