יחסי שבט ומדינה בעבר-הירדן המנדטורית

השבטים ותהליכי כינון המדינה המודרנית

תקציר

משטר המלוכה ההאשמי בירדן נהנה באורח מסורתי מתמיכה של בני השבטים, הנתפסים כעמוד השדרה של השלטון. בהקשר המזרח תיכוני מייצגת ירדן מקרה ייחודי של שילוב מוצלח של בני השבטים במסגרת המדינה המודרנית. שילוב זה הושג כמעט ללא שימוש באלימות ואפשר לשבטים ליצור לעצמם תפקיד פוליטי במסגרת המדינה ולפתח אינטרס בקיומה. למרות חשיבותה שלתופעה זו להתפתחות המדינה המודרנית, לא הוסברו שורשי היחסים המיוחדים בין השבטים לבין המדינה באופן מספק. מאמר זה בוחן מספר סוגיות ביחסי שבט ומדינה בתקופת המנדט הבריטי שבמהלכה עוצבו יחסים אלה. עיקרהדיון נסב על תגובות החברה השבטית כלפי תהליכי כינון המדינה וכלפי את הגישה המקובלת ניסיונות הממשל המרכזי לבסס את שלטונו. המאמר דוחההמרכזי עוד בראשית ספרות, גישה שלפיה הוכנעו השבטים על ידי השלטוןבלבד. הטענה המרכזית היא כי שנות השלושים ושמאז מילאו תפקיד פסיביעל עצמה רבה, וכי תהליך שילובם למרות חיזוק השלטון המרכזי שמרו השבטים חלק מיזמות הממשלה ואף ממלאים תפקיד היה ארוך והדרגתי. בעודם מקבליםהאוטונומיה שלהם. השבטים לניסיונות להצר את פעיל בכינון המדינה, התנגדואת שילובם במדינה התאפיינו בשותפות שאפשרה יחסיהם עם הממשל המרכזיבמידה רבה את סוד שרידותה. ויחסים אלה מסבירים בלי זעזועים רבים מדי,