'עבודה משותפת בין יהודים לערבים בהתפתחות הארץ - האם תיתכן?'

שיתוף פעולה במועצת עיריית חיפה בתקופת המנדט

תקציר

בתקופת המנדט היתה המערכת המוניציפלית למעשה התחום המנהלי היחיד המשותף ליהודים ולערבים, ועל רקע זה עולה השאלה עד כמה היו מסוגלים נציגי שתי הקהילות לגבש דרך של חיים משותפים במסגרת פוליטית אחת, תוך התחשבות הדדית בצרכים השונים. מסכת היחסים שהתגבשה בין היהודים לערבים במועצת עיריית חיפה היא ללא ספק אחת התופעות הייחודיות והמרתקות בתולדות הסכסוך בתקופת המנדט. בעירייה זו, שלא כמו בערים מעורבות אחרות, התפתחה צורת ניהול מוניציפלית שהתבססה על שיתוף פעולה מסוים בין היהודים לערבים. מארג היחסים בין הצדדים במועצת העירייה נתפס כבר אז כתופעה יוצאת דופן על רקע הנעשה בעיריות אחרות, ובמיוחד על רקע ההסלמה בסכסוך היהודי-ערבי. המנהיגות היהודית ראתה בשיתוף פעולה זה הזדמנות להוכיח כי על אף המתיחות ניתן לפתח בעיריות המעורבות מערכת יחסים תקינה. מאמר זה, המנסה לבחון את הגורמים שאפשרו את שיתוף הפעולה בחיפה, מראה כי הוא התאפשר בעיקר בזכות גישה פשרנית שהפגין הצד היהודי, שלעתים כללה מתן קדימות לצורכי האוכלוסייה הערבית, וכן בזכות שמירה על יחסים אישיים טובים עם חברי המועצה הערבים והתחשבות ברגשותיהם.