"גרש ניני בן האמה, אדני איש מלחמה"

היחס למוסלמים בפיוט היהודי לדורותיו

תקציר

מאמר זה סוקר את היחס לאסלאם ולמוסלמים כפי שהוא משתקף בפיוטים שנכתבו בקהילות יהודיות תחת שלטון האסלאם מראשיתו ועד היום, במרחבים שונים, ומצביע על המאפיינים המשותפים לפיוטים האלה: הדגשת עליונות היהדות על האסלאם, זלזול במוסלמים, התמקדות בקשיי החיים של יהודים בארצות האסלאם ושאיפות נקם, לרבות ייחולים להרג המוני. מאפיינים אלו עומדים בניגוד מה לכרוניקות שכתבו יהודים תחת שלטון האסלאם, המזכירות לעיתים "מלכי חסד" ומתארות גם תקופות של שלווה. מכאן נובעת המסקנה שפיוטים אלו אינם משקפים בהכרח את היחסים החברתיים בין יהודים למוסלמים, או את מעמדם הפוליטי של היהודים, אף על פי שהם מושפעים מהם, אלא מייחדים את סוגת הפיוט, הנותנת קדימות ל"אמיתות נצחיות" ולתפיסות גאוליות על פני שיקוף חיי היום־יום. נוסף על כך, המאמר מציע כי לעיתים שימשו הפיוטים כלי לשימור הריחוק החברתי בין יהודים למוסלמים דווקא בעיתות של קרבה ביניהם.