הרהורים על השימוש במילה "פאודליות"

תקציר

קלוד כאהן יוצא בקריאה ליתר הקפדה על אחדות השפה בה משתמשים ההיסטוריונים, כדרך ליצירת הבנה לגבי הסוגיות הנחקרות. הדוגמא אותה מציין כאהן במאמרו היא הפאודליזם. השימוש חסר האבחנה שנעשה במונח זה, טוען כאהן, טישטש והפך אותו למתאר מגוון רחב של תופעות, אשר ספק אם לאחר בדיקה מקפת (כפי שעורך הוא) עדיין יתוארו כפאודליות. בנוסף לכך מצביע כאהן על הדרך שבה האירופוצנטריות ה״אינסטינקטיבית" מעוותת את תפיסת ההיסטוריה, ומציע דרכים להתגבר על כך. לאחר ניתוח הבעיות המרכזיות הקשורות בשימוש חסר האבחנה במונח "פאודליזם", תוך הצבעה על המאפיינים הבסיסיים של המוסד, עובר כאהן לבחינת התפתחות האקטאע באימפריה המוסלמית תוך השוואתו לפאודליזם המערבי. המסקנה אליה מגיע כאהן, היא כי מרכיבי היסוד של הפאודליזם אכן נמצאו גם ב״מזרח" וגם ב ”מערב", וכי ההבדלים ביניהם נובעים מנסיבות היסטוריות. באופן זה המאמר תורם גם לטשטוש הדיכוטומיה שבין מזרח למערב.