לפעול 'כאילו'

פוליטיקה סמלית ושליטה חברתית בסוריה

תקציר

המאמר מנתח את פולחן האישיות שהיה נהוג בסוריה בתקופת הנשיא לאפז אל-אסד כמכשיר בידי המשטר לחיזוק שליטתו בנתיניו. לטענתה של ודין, פולחן האישיות של אסד לא נועד לבסס את הלגיטימיות של המשטר ואף לא להגביר את אמונתם של האזרחים הסורים בכך שמנהיגם הוא אלוהי, אלא הוא נועד ליצור אווירה ותרבות פוליטית, שהציות לשלטון וההשתתפות בשיח שהוא מכתיב מובנים בהן מאליהם. באמצעות איומים בכוח - שאומנם הוצאו אל הפועל מפעם לפעם - הכריח המשטר הבעת׳יסטי את אזרחי סוריה לקחת חלק פעיל בפולחן הפומבי של אסד ולהפנים, לכאורה, את הרטוריקה המופרזת והמופרכת שליוותה אותו. העמדת הפנים בפומבי וההתנהגות כאילו הם מקבלים כלשונו את פולחן האישיות של המנהיג, משקפים, ובעת ובעונה אחת גם מייצרים, את עוצמתו של המשטר כלפי האזרחים. עם זאת, מבחינתו של משטר סמכותני, אסטרטגיה זו של הפעלת כוח סמלי יש בה גם סיכונים, שכן היא מאפשרת לנתינים לחתור תחת מבנה הכוח שיוצר המשטר באמצעות מתן משמעויות חדשות למושגים ולשיח שהוא מייצר.