ארכיטקטורה להתקהלות אזרחית
כיכר רבין, תל אביב
DOI:
https://doi.org/10.64166/1ay5jg25תקציר
מאמר זה מציג מסגרת דיון בין-תחומית הבוחנת את כיכר בתל אביב כזירה של טקסטים ואספות עם. מסגרת זו כוללת התייחסות לרגעים ממוקדים שהתרחשו בכיכר ומאפשרת לבחון את הקשר בין תהליכים פוליטיים וחברתיים שעברו על הקהילה היהודית בארץ ישראל, מימי המנדט עד שנות התשעים וההיסטוריה המרחבית-הארכיטקטונית של הכיכר. על בסיס הבחינה האמפירית ייטען כי אספות העם בכיכר בשנות התשעים אינן מבטאות את ריבוי הפנים בתוך החברה היהודית אלא את השימור של מסגרת קבועה אשר הקבוצות השונות מתאימות את עצמן אליה. מסגרת זו מסמנת את היעדר השיח הפוליטי-חברתי, תורמת להשקטת המצפון הציבורי ומחזקת את האשליה של דמוקרטיה מתוקנת ופעילה.
References
Downloads
פורסם
2005-01-01
גיליון
מדור
מאמרים
License
Copyright (c) 2005 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון
This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.
כיצד לצטט
“ארכיטקטורה להתקהלות אזרחית: כיכר רבין, תל אביב”. 2005. ג’מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון 13 (ינואר): 41-71. https://doi.org/10.64166/1ay5jg25.
