הזמיר והלוטוס
ג'לאל אל-דין רומי והבודהיזם במבט השוואתי
DOI:
https://doi.org/10.64166/jerec643תקציר
מאמר זה משווה בין האסלאם הסופי לבין הבודהיזם הסיני מאסכולת "המרכבה הגדולה" מהאיינה, באמצעות השוואה בין רעיונותיהם של שניים מנציגיהן החשובים ביותר של תורות אלה: מוחמד ג'לאל אל-דין רומי - הוגה ומשורר סופי בן המאה השלוש-עשרה, והתעוררות האמונה במהאיינה - טקסט בודהיסטי סיני מכונן מהמאה הלשישית לספירה. הסוגיה העיקרית שההשוואה מתמקדת בה גישתן של שתי התורות ליחס שבין האמת החלקית, היומיומית או היחסית, לבין האמת המוחלטת העומדת בבסיס היקוםץ השוואה זו מעניינת במיוחד מכיוון שאפשר להצביע על דמיון מסוים בין התורות, אך גם על הבדלים ניכרים ביניהן. במבט ראשון, עולה משתיהן ניחוח מוניסטי הן מזכירות אמת מוחלטת הנוכחת ביקום כולו, והאדם, על פי תפיסתם, הוא חלק מהאמת זו. אולם, במבט מעמיק יותר מתגלה שוני רב. כתביו של רומי צמחו בתרבות האסלאמית, במסגרת תורה דתית מונותאיסטית הדוגלת באל יחיד וכל-יכול, בעוד התעוררות האמונה במהאיינה שייך למסורת הבודהיסטית, תורה הודית אגנוסטית ביסודה, המבליטה את האמונה באמת פנימית. על כן, מעניין לראות בהשוואה זו מקרה מבחן, ולבחון אם דמיון בעקרונות מסוימים ובמינוח יכול לגשר על הפער העמוק בין תורה מונותאיסטית לבין תורה שאינה כזאת.
References
Downloads
פורסם
גיליון
מדור
License
Copyright (c) 2007 ג'מאעה: כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון

This work is licensed under a Creative Commons Attribution-NonCommercial 4.0 International License.


